להיות עם אופק

"מאז שאופק נהרג, חיי איבדו משמעות. מותו היה עבורי סוף פסוק, ולא היה לי דבר להיאחז בו מלבד תהום של יגון. אבל אז נחשפתי לאירוע מכונן שפתח לי באחת את ההבנה שהמוות הוא לא סוף. יש המשכיות – אופק ממשיך ומתקיים במימד אחר ונמצא איתי. ההבנה הזו טלטלה אותי; נוצר סדק בחומת הכאב שדרכו חדרה קרן של אור, אבל הייתי מבולבל מאוד. לא ידעתי איך להמשיך מכאן.
המפגש שלי עם נילי התרחש מיד לאחר אותו אירוע. במבט לאחור, אני חושב שאלמלא המפגש ומה שקרה לאחריו מאוד ייתכן שהייתי אובד ונופל בסופו של דבר לתהום גדולה עוד יותר מזו שהייתי בה קודם לכן.
הדרך של נילי להמחיש לי את האותנטיות של הדברים הצליחה לחדור את מחסומי הרציונל שלי דווקא כי היא דיברה אל ההיגיון. היא הצליחה להסיר ספקות בעולמות רוחניים באמצעות שיח לוגי, הדריכה אותי לפרשנות של המסרים והחלומות, ועזרה לי להתקדם צעד אחר צעד. התהליך הזה פתח לי חלון לעולם מדהים שבו הנוכחות של אופק היא מוחלטת לצד האובדן הפיזי. היום אני יודע – זה אפשרי. לצד הגעגוע היוקד והכאב שאינו מרפה, יש לי אופק של אור ותקווה לחיים חדשים, שההתפרקות יכולה להוות את הבסיס לצמיחה ומשמעות נעלים ביותר"
(יניב, אביו של אופק ז"ל)